ע"פ 2879/12

תקציר

ערכאת הערעור אינה מרבה להתערב בהחלטות בית המשפט הפרוצדורלי בגזר הדין, אלא עושה זאת רק במקרים חריגים של סטייה או טעות קיצונית. בית המשפט לא מצא נפקות כזו בגזר דינו של בית משפט קמא במקרה זה. הנאשם הורשע בעבירות מין חמורות בחמש מבנותיו הקטינות, אותן הגדיר בית המשפט כמעשים נתעבים שבוצעו בקורבנות פגיעים כדי לספק את תשוקותיו המיניות המעוותות. מעשים אלה התרחשו במשך 14 שנים וגרמו לנזקים פיזיים ונפשיים משמעותיים. בית המשפט הדגיש את הצורך בענישה מחמירה במקרים כאלה, במיוחד נוכח חוסר איזון הכוחות והקשר המשפחתי. דבריו של השופט לוי צוטטו, והדגישו את הצורך במסר ברור של הרתעה וסלידה של החברה מפשעים כאלה, במיוחד כאלה המבוצעים בתוך המשפחה. בית המשפט קמא שקל את כל הגורמים הרלוונטיים, לרבות הודאתו של הנאשם באשמה, דיווח עצמי והבעות חרטה, וכן תחנוני הקורבנות להקלה – שערכאת הערעור הזהירה מפני הערכת יתר במקרים של גילוי עריות. ככלל, העונש שהוטל נמצא סביר ומאוזן, והביא את ערכאת הערעור לדחות את הערעור ולקיים את החלטת בית משפט קמא. בית המשפט אף המליץ על שילובו של הנאשם בתוכנית טיפול בעברייני מין.