ת"א 30569-03-15

תקציר

התובע, שגויס על ידי חסון לעבוד בענף הבנייה בישראל, סבל משבר בפרק כף ידו השמאלית לאחר שנפל שלושה מטרים מבניין בבנייה. המוסד לביטוח לאומי הכיר באירוע כתאונת עבודה והצטרף לתביעת התובעת לפיצויים נגד חסון (החברה המגייסת), מנורה (המבטחת של חסון), מ. שניידר (קבלן המשנה שהעסיק את התובעת), שבירו (הקבלן הראשי) והפניקס (מבטחת שניידר ושבירו). בית המשפט קיבל את גרסת התובע לאירועים ומצא את כל הנתבעים אחראים לנזקיו, תוך חלוקת האחריות כדלקמן: חסון - 20%, שניידר - 40% ושבירו - 40%. נכותו התפקודית של התובע נקבעה בשיעור של 5%. בית המשפט הורה לנתבעים לפצות את התובע בסכום של 104,040 ₪, כאשר חסון ישלם 20% מסכום זה, ושניידר ושבירו ישלמו את 80% הנותרים באופן שווה. המל"ל, שתבעה שיפוי בגין ההטבות ששילמה לתובע, קיבלה משניידר ושבירו 53,248 שקל, לצד שכר טרחה בסך 12,460 שקל, שישולמו בהתאם לאותה חלוקה שהותוותה לפיצוי התובע. כן חויבו הנתבעים לשאת בהוצאות התובעת, לרבות חוות דעת רפואיות וכרטיסי טיסה, ובהוצאות המל"ל.