מ"ת 48277-12-17

תקציר

כתב אישום הוגש נגד שלושה משיבים – וליד, ענאן ועאז – בגין מספר עבירות, בהן הריגה, סחיטה באיומים, שוד בנסיבות מחמירות וחבלה מכוונת ברכב ביחס לשלושה אירועי אלימות שונים אך קשורים כלפי שני אחים, חייאת ועאסם. האירועים היו המשך לסכסוך בין משפחת המשיבים, משפחת רשק, לבין משפחת חייאת ועאסם, משפחת טוויל. שני האירועים הראשונים כללו איומים, מכות וונדליזם כלפי חייאת ועאסם, שהמשיבים אינם חולקים עליהם. בתקרית השלישית, ירי, נהרגו עיסא, אחיהם של חייאת ועאסם. בית המשפט מצא ראיות לכאורה לכך שהמשיבים ביצעו את העבירות המיוחסות להם בכתב האישום. בנוגע לירי, הן חיאת והן עאסם זיהו את וליד כיורה, ועדויותיהם היו עקביות באופן כללי למרות כמה סתירות והתפתחויות בגרסאותיהם לאירועים. בית המשפט הכיר בבעייתיות בדבריהם אך ראה בהם אמינים דיים, במיוחד נוכח הראיות הפורנזיות התומכות ושתיקת המשיבים בחקירותיהם. עוד קבע בית המשפט כי ענאן וואליד הגיעו ככל הנראה לזירת הירי עם נשק, דבר הסותר את טענותיהם להגנה עצמית. בנוסף, הובאו ראיות לכך שעז הגיע למקום יחד עם וליד וענאן כשהוא מודע לכך שהם חמושים, מה שסותר את טענתו כי הגיע למקום לאחר הירי. בית המשפט קבע כי עילת המעצר מוצדקת בשל אופי העבירות ועברם הפלילי של המשיבים, ובעניינו של וליד סיכון בריחה. חרף התשתית הראייתית לכתב האישום, החליט בית המשפט לדחות את בחינת חלופות המעצר עד לקבלת תסקיר נוסף משירות המבחן, בהתחשב בנסיבותיהם הפרטניות של המשיבים ובמעורבותה של משפחת טוויל באירוע הירי. לפיכך הוארך מעצרם של המשיבים עד להחלטה אחרת. פסק הדין אף התייחס בקצרה ודחה את טענות המשיבים בדבר אכיפה בררנית.