תאד"מ 58034-03-24

תקציר

בסדר גמור, להלן ניתוח משפטי מקיף של פסק הדין, תוך התמקדות בעקרונות משפטיים ובחידושים, כנדרש. **ניתוח משפטי של פסק הדין בעניין גלקטינוב נ' נרינסקי ואח'** פסק דין זה, שניתן בבית משפט השלום בראשון לציון, עוסק בשאלות מורכבות הנוגעות לזכות חזרה של ערב כלפי החייב, והשפעת הליכי חדלות פירעון (פשיטת רגל) על זכות זו. בית המשפט נדרש לשתי שאלות מרכזיות: (1) האם לתובע, כערב, קיימת זכות חזרה כלפי הנתבעת ביחס לתשלומים שביצע מכוח ערבותו להלוואה משנת 1999, והאם זכות זו מושפעת מהליכי חדלות הפירעון של הנתבעת שהסתיימו בצו הפטר? (2) מהו המועד הקובע להיווצרות חובו של החייב כלפי הערב, לצורך בחינת חלות הליכי חדלות הפירעון? **עקרונות משפטיים מרכזיים וחידושים בפסק הדין:** 1. **זכות החזרה של ערב (סעיף 9 לחוק הערבות, תשכ"ז-1967):** * **עיקרון:** פסק הדין מבסס את תביעתו של התובע על זכות החזרה המעוגנת בסעיף 9 לחוק הערבות. עיקרון זה קובע כי ערב ששילם את חובו של הנערב (החייב העיקרי) זכאי לחזור על הנערב ולהיפרע ממנו את הסכומים ששילם, בתוספת הוצאות וריבית. * **הלכה מיושמת:** בית המשפט מציין כי זכות החזרה של הערב תחומה ל"מה שנתן למילוי ערבותו", כלומר, זכות זו מתגבשת רק לאחר שהערב ביצע את התשלום בפועל (פסקה 27). זאת, בניגוד לחובות אחרים שעשויים להיות מותנים או עתידיים. 2. **השפעת הליכי חדלות פירעון (פשיטת רגל) על זכויות נושים:** * **עיקרון:** הליכי חדלות פירעון נועדו להסדיר את מכלול חובותיו של חייב, ולאפשר לו שיקום כלכלי. לשם כך, כלל החובות הקיימים והעתידיים (בנסיבות מסוימות) של החייב בעת מתן צו הכינוס נכללים במסגרת ההליך. חובות אלו, שהוגשו כ"תביעות חוב" במסגרת ההליך, נמחקים עם מתן צו ההפטר (סעיף 71(א) לפקודת פשיטת רגל, תש"ם-1980). * **חידוש/הבחנה משפטית מהותית:** פסק הדין מחדש או מדגיש חידוש משמעותי בנוגע לחובות מסוג "ערבות". בעוד שחוק חדלות פירעון (ובטרם כן, פקודת פשיטת הרגל) מכיר בחובות עתידיים ומותנים כחובות בני תביעה (פסקה 28), פסק הדין מבחין באופן מהותי בין היווצרות החוב (הפוטנציאלי) לבין התגבשותו כחוב בר תביעה כלפי הערב. 3. **חובת הגילוי והיידוע של חייב בהליכי חדלות פירעון:** * **עיקרון:** על חייב המגיש בקשה לפשיטת רגל (כיום, בקשה לצו שיקום כלכלי) מוטלת חובה להצהיר באופן מלא ומדויק על כלל נכסיו, הכנסותיו, הוצאותיו והתחייבויותיו, לרבות שמות וכתובות של נושיו (סעיפים 17 ו-25 לפקודה). * **החלת העיקרון ופיתוחו:** בית המשפט קובע כי הנתבעת הפרה את חובת הגילוי שלה בכך שלא הצהירה על התובע כנושה פוטנציאלי, למרות שידעה (או הייתה צריכה לדעת) על קיומה של הערבות (פסקה 16). * **השתק (Estoppel) כסנקציה:** מחדל זה של הנתבעת מוביל לתוצאה משפטית מרחיקת לכת: הנתבעת מושתקת מלהסתמך על צו ההפטר שקיבלה כהגנה מפני תביעתו של התובע (פסקה 11). משמעות הדבר היא שהפטר החובות שניתן לנתבעת אינו חל על החוב כלפי התובע. בית המשפט מציין כי הגנה זו עלולה ליצור מצב שבו "יצא חוטא נשכר" (פסקה 19). * **חזקת ידיעה קונסטרוקטיבית לעומת ידיעה בפועל:** פסק הדין מתייחס לטענת הנתבעת כי פרסום צו הכינוס ברשומות מהווה יידוע מספק. בית המשפט דוחה טענה זו, ומיישם את ההלכה הפסוקה לפיה פרסום זה אינו מהווה חזקת ידיעה מוחלטת, וכי על החייב קיימת חובה ליידע באופן אישי נושים, וקל וחומר כשמדובר בנושה "פרטי" (פסקה 17). 4. **מועד היווצרות החוב לצורך הגשת תביעת חוב בהליכי חדלות פירעון:** * **הדילמה:** פסק הדין עוסק בשאלה מורכבת מתי "נוצר" החוב לצורך תביעת חוב בהליכי חדלות פירעון, כאשר מדובר בערבות. האם במועד מתן הערבות? במועד שבו החלו תשלומי ההלוואה להיפגר? במועד שבו המלווה פנה לערב? או במועד שבו הערב שילם בפועל? * **הלכה קודמת:** בית המשפט מתייחס להלכה הקובעת כי על ערב מוטלת חובה להגיש תביעת חוב עוד בטרם התגבשה לו עילת תביעה מכוח זכות החזרה, ואף אם חובו אינו ודאי (פסקה 12, 33). זאת, כאמור, מכוח תכליתם של הליכי חדלות הפירעון לרכז את כל התביעות (פסקה 34). * **חידוש/הבהרה משפטית:** למרות ההלכה הנ"ל, פסק הדין מחדש או מבהיר כי **מועד היווצרות החוב לצורך חובת הערב להגיש תביעת חוב, הוא המועד בו עלתה לראשונה הדרישה כלפי הערב לפרוע את חובו של הנערב.** (פסקה 36). כלומר, גם אם החוב טרם שולם על ידי הערב, אך המלווה פנה אליו בדרישה לשלם, מעמדו כנושה פוטנציאלי מתגבש, ויהא עליו להגיש תביעת חוב. * **יישום במקרה הנדון:** במקרה זה, הנתבעת קיבלה צו כינוס בשנת 2016. לעומת זאת, הפנייה הראשונה והדרישה מהתובע לשלם את החוב מכוח ערבותו הייתה רק באוקטובר 2018 (פסקה 37). מועד זה מאוחר למועד מתן צו הכינוס. * **הכרעה:** כתוצאה מכך, נקבע כי חובו של התובע כלפי הנתבעת (הפוך על פי דין, כלומר, זכות החזרה של התובע כלפי הנתבעת) נוצר לאחר תום מועד צו הכינוס. לפיכך, הליך חדלות הפירעון וההפטר שניתן בסיומו אינם חלים על חוב זה (פסקה 38). 5. **עילות תביעה חלופיות (עשיית עושר ולא במשפט, נזיקין):** * **עיקרון:** פסק הדין מתייחס בקצרה גם לעילות תביעה חלופיות שהעלה התובע – עשיית עושר ולא במשפט (סעיף 4 לחוק עשיית עושר ולא במשפט, תשל"ט-1979) ורשלנות (סעיף 35 לפקודת הנזיקין [נוסח חדש]). * **הבהרה:** בית המשפט מבהיר כי גם אם עילות אלו מתקיימות, מועד התגבשותן זהה למועד התגבשות זכות החזרה של התובע, והוא מאוחר למועד צו הכינוס (פסקה 42). לכן, גם עילות אלו אינן מושפעות מהליך חדלות הפירעון של הנתבעת. **סיכום ומשמעות פסק הדין:** פסק דין זה מחדד ומחזק מספר עקרונות משפטיים חשובים: * **החשיבות המוחלטת של חובת הגילוי והיידוע בהליכי חדלות פירעון:** מחדל של החייב להצהיר על נושה, גם אם חובו פוטנציאלי או עתידי, עלול להביא לכך שהפטר החובות שניתן לחייב לא יחול על אותו נושה. בית המשפט נותן דגש על כך שפרסום ברשומות אינו מספק ליידוע נושה פרטי. * **המועד הקובע היווצרות חוב הערב:** לראשונה, פסק הדין קובע באופן ברור כי מועד היווצרות החוב לצורך הגשת תביעת חוב, הוא המועד בו פנה המלווה לערב בדרישה לשלם. קביעה זו נועדה לאזן בין הצורך בריכוז הליכים בהליך חדלות פירעון לבין זכויותיו של הערב, אשר לא תמיד מודע לחובו או לחובתו להגיש תביעת חוב. * **ההפרדה בין התגבשות זכות החזרה לבין קיום ערבות:** גם אם החוב הפוטנציאלי נוצר עם מתן הערבות, זכות החזרה הלכה למעשה, והחובה להגיש תביעת חוב במנותק מההליכים (במקרה שהחוב מאוחר לצו הכינוס), מתגבשת עם דרישת התשלום של המלווה מהערב. בסופו של דבר, פסק הדין קובע כי התובע זכאי לתבוע מהנתבעת את הסכומים ששילם ואת הוצאותיו, וזאת הן בשל השתק הנתבעת מלטעון להגנת ההפטר, והן בשל העובדה שהחוב התגבש לאחר מתן צו הכינוס.