רע"א 10565/07

תקציר

בית המשפט דחה את הבקשה לאחר שבחן את הטענות ואת פסקי הדין האחרונים, במיוחד בנוגע להסכמים בין עורכי דין למועצות מקומיות שאינם עומדים בדרישות החוק או בהליכים הפורמליים. הסוגיה המשפטית המרכזית עסקה בשאלה האם הסכמים כאלה, ללא מסמכים וחתימות מתאימים לפי סעיף 193(א) לפקודת המועצות המקומיות, יכולים להיות מחייבים. מצב דומה טופל בפרשת "בית הרכב", שם חוזה שכירות בטל בשל אי קיום סעיף דומה בפקודת העיריות. בית המשפט הדגיש כי דרישות טופס אלה הן מהותיות, מבטיחות שימוש חוקי ומבוקר בכספי ציבור, משקפות אינטרס ציבורי ושמירה על אמון בפעולות העירייה. אי קיום חוזה הופך חוזה לבלתי חוקי ומבוטל, כנוסחו בסעיף 30 לחוק החוזים. עם זאת, סעיף 31 לחוק החוזים קובע מסגרת המאפשרת לבית המשפט שיקול דעת לאכוף התחייבויות למרות היותו בטל של חוזה בנסיבות מסוימות, תוך החלת דוקטרינת הבטלות היחסית כדי לרכך את התוצאות המחמירות של חוזים בלתי חוקיים. גישה זו מאפשרת אכיפה חלקית כדי למנוע תוצאות בלתי צודקות. במקרה דנן, בית המשפט לא מצא שאלה משפטית משכנעת המצדיקה עיון חוזר בהחלטת בית המשפט המחוזי, אשר הורה למבקש לשלם עבור שירותים שניתנו לפי סעיף 31. הערעור נדחה, תוך שהוא מאשר את פסק דינו של בית המשפט המחוזי, והמבקש חויב בהוצאות המשפט הנלוות.