ת"א 30521-07-20

תקציר

התובעים, שטענו כי הנתבע חייב להם כספים, לא הציגו כל ראיה לחוב עצמו ולכן יכלו לתבוע רק במסגרת פסק דין קודם. פסק דין זה פירט חובות של שתי חברות, ליאב א.א. וליאב פ.פ., שהאחרונה הייתה הנתבעת בעלת מניות בהן בעת יצירת החוב. עבור ליאב א.א., הנתבע לא היה בעל מניות, כלומר בית המשפט לא יכול היה להורות על הליך "הרמת מסך" - צעד משפטי חריג - בנוגע לחבותו האישית של הנתבע לחוב החברה. באשר לליאב פ.פ., בעוד התובע הוכיח כי לנתבעת הייתה שליטה במספר חברות קשורות שניהלו עסקים דומים, הן לא הצליחו להוכיח מרמה או כוונה להונות נושים, דבר הנדרש לצורך הליך הרמת מסך. התובע גם לא הביא ראיות לניהול פיננסי כושל או כוונה להתחמק מתשלומים באמצעות הקמת מספר חברות. יתר על כן, התובעת לא ניסתה לגבות את החוב מליאב פ.פ. עצמה, המהווה תנאי מוקדם לחיוב אישי. ככלל, התנהלותו החשודה של התובעת והיעדר ראיות מביאים לכך שבית המשפט אינו יכול להצדיק הליך חריג של הרמת מסך במקרה זה. לפיכך, התביעה נדחית, וכל צד יישא בהוצאות המשפט שלו.