בש"פ 2605/20

תקציר

הערעור על צו המעצר נדחה מאחר שהמערער לא הציג עובדות חדשות ולא שינה נסיבות המצדיקות בחינה מחודשת של תנאי המעצר. טענת המערער כי סירובה של המתלוננת להעיד ומצב החירום של נגיף הקורונה מצדיקים שינוי בתנאי המעצר לא התקבלה על ידי בית המשפט. השופט קבע כי סירובה של מתלוננת קטינה להעיד בתיקי עבירות מין נגד בן משפחה אינו נדיר ואינו מצביע בהכרח על שינוי במאזן הראיות. יתר על כן, בית המשפט מצא כי מסוכנותו של המערער והסיכון לשיבוש הליכי משפט נותרו בעינם, מה גם שבני משפחתו של המערער הטילו ספק בעדותו של המתלונן והמערער לא הוכיח כי מסוכנותו שככה. מאחר שהמערער לא מיצה את כל האפשרויות להבטיח את עדותה של המתלוננת, קיבל בית המשפט את עמדת המשיב והותיר על כנו את צו המעצר. השופט הגיע למסקנה כי החלטת בית המשפט המחוזי לדחות את הבקשה לעיון חוזר הייתה כדין ודחה את הערעור.