ת"פ 73924-01-24

תקציר

## ניתוח משפטי: פסק דין ת"פ 73924-01-24 מדינת ישראל נ' פז **מבוא:** פסק הדין בעניין מדינת ישראל נ' ברברה ברכה פז עוסק במקרה של אלימות במשפחה, כאשר הנאשמת הורשעה על פי הודאתה במספר עבירות של תקיפה, היזק לרכוש ותקיפה סתם, כולן כלפי בן זוגה. הדיון המשפטי התמקד בשאלת ההרשעה, כאשר שירות המבחן המליץ על ביטול ההרשעה והעמדת הנאשמת בצו מבחן, בעוד המאשימה עמדה על הרשעתה וגזירת עונש מאסר. בית המשפט, בראשות כבוד השופטת סגנית הנשיא זהר דיבון סגל, בחן לעומק את נסיבות המקרה, את ההמלצות השיקומיות ואת הפסיקה הרלוונטית, והגיע להחלטה כי לא יימנע מהרשעת הנאשמת, אך יעמיד אותה על עונש של עבודות שירות, תוך התחשבות בנסיבותיה האישיות. **עקרונות משפטיים מרכזיים:** 1. **עקרון ההרשעה כדין:** ככלל, כאשר נאשם מורשע בעבירה, בית המשפט ירשיע אותו בדין. ההרשעה נועדה להשיג מטרות של הרתעת היחיד והרבים, שיקוף הפסול החברתי במעשה העבירה, ואפשרות להטיל עונש ראוי. (סעיף 39) 2. **חריגים לכלל ההרשעה:** בית המשפט רשאי להימנע מהרשעה במקרים חריגים, כאשר קיים יחס בלתי סביר בין חומרת העבירה לנזק הצפוי לנאשם מן ההרשעה. קיומו של חריג זה מותנה בשני תנאים מצטברים: * **סוג העבירה בנסיבותיה מאפשר ביטול הרשעה:** אין בכך כדי לפגוע באופן מהותי בשיקולי ענישה אחרים (כגון שיקולי הרתעה והוקעת העבירה). (סעיף 40, 46) * **ההרשעה תפגע פגיעה חמורה בשיקום הנאשם:** על הנאשם מוטל הנטל להוכיח פגיעה קונקרטית ומוחשית בסיכויי שיקומו, ולא די בתרחישים תיאורטיים. (סעיף 40) 3. **"מקבילית כוחות" בין חומרת העבירה לפגיעה בשיקום:** קיימת יחסיות בין חומרת העבירה לבין מידת ההוכחה הנדרשת לגבי הפגיעה בשיקום. ככל שהעבירה חמורה יותר, כך נדרש מהנאשם להוכיח פגיעה קונקרטית יותר. (סעיף 42) 4. **חשיבות עמדת נפגע העבירה:** המחוקק והפסיקה מעניקים משקל לעמדת נפגע העבירה, הכוללת את זכותו להשמיע את קולו. עם זאת, עמדה זו היא רק פרמטר אחד מתוך מגוון שיקולים, ולא תמיד היא מכריעה. (סעיף 71, 73) 5. **אלימות במשפחה:** בית המשפט מדגיש את הצורך להילחם באלימות במשפחה כנגד תופעה חברתית רעה, וכי יש להוקיע מעשים אלו בענישה בלתי מתפשרת. גם כאשר מדובר באלימות של אישה כלפי גבר, אין להקל בה ראש. (סעיף 54, 55, 77) 6. **עבודות שירות:** ריצוי מאסר בדרך של עבודות שירות מהווה פריווילגיה, אשר מבוססת על תכלית שיקומית, ואין להפוך את החריג לכלל. (סעיף 78) 7. **תפקיד שירות המבחן:** המלצת שירות המבחן היא בגדר המלצה בלבד, ואינה כובלת את שיקול דעת בית המשפט. (סעיף 75) **חידושים ודגשים בפסק הדין:** * **הדגשת חומרת האלימות במשפחה, גם כאשר המבצעת היא אישה:** בית המשפט מבהיר כי תופעת נשים הנוקטות באלימות כלפי גברים אינה חריגה ואין להקל בה ראש, וכי יש להילחם בתופעה זו בענישה בלתי מתפשרת. (סעיף 54, 55) * **הבחנה בין "קשיים" ל"פגיעה קונקרטית":** בית המשפט מקפיד להבחין בין חששות ותחושות סובייקטיביות של הנאשמת לגבי השלכות הרשעה, לבין הוכחת פגיעה קונקרטית ומוחשית בסיכויי שיקומה. ההימנעות מהרשעה מחייבת הוכחת פגיעה כאמור, ולא די בחששות גרידא. (סעיף 61, 62) * **ביקורת על חוסר שיתוף פעולה עם שירות המבחן:** בית המשפט מצביע על חוסר שיתוף הפעולה של הנאשמת עם שירות המבחן וניתוק הקשר כאמור, כגורם המקשה על יישום ההמלצות השיקומיות, ובפרט כאשר מדובר בטיפול פרטי שהיקפו אינו ברור. (סעיף 63, 66) * **הבחנה בין עבירות נקודתיות לעבירות חוזרות:** בית המשפט מייחס משקל רב לעובדה שמדובר בשורה של מעשי אלימות, ולא באירוע אלימות יחיד. הדבר מגביר את הנטל על הנאשמת המבקשת להימנע מהרשעה. (סעיף 58) * **התמודדות עם עמדת נפגע העבירה:** בית המשפט מתמודד עם בקשתו של בן הזוג להימנע מהרשעת אשתו, תוך שהוא מציין את חשיבות האינטרס הציבורי בהגנה על נפגעי עבירה, ומדגיש כי עמדת הנפגע היא רק פרמטר אחד. (סעיף 71, 73) * **קביעת מתחם ענישה והענקת עבודות שירות:** למרות ההימנעות מהרשעה, בית המשפט קובע מתחם ענישה משמעותי, ומכיוון שהנאשמת אינה עומדת בקריטריונים להמנעות מהרשעה, הוא גוזר עליה עונש מאסר בפועל שירוצה בדרך של עבודות שירות, תוך התחשבות בנסיבותיה האישיות (העדר הרשעות קודמות, הודאה, הליך טיפולי) ובעמדת בן הזוג. (סעיף 78, 79) **מסקנות:** פסק הדין מדגים את האיזון המורכב שבתי המשפט נדרשים לו בעת גזירת דין, בין שיקולי הרתעה, ענישה והוקעה לבין שיקולי שיקום ורחמים. הוא מדגיש את החשיבות הרבה שבית המשפט מייחס למאבק באלימות במשפחה, ומבהיר כי אין להקל ראש בחומרת עבירות אלו, גם כאשר הן מבוצעות על ידי נשים. בעוד שהנאשמת לא הורשעה במובן הקלאסי של ריצוי מאסר מאחורי סורג ובריח, ההרשעה בדין נותרה על כנה, והעונש שהוטל – עבודות שירות – משקף את הצורך להעביר מסר של חומרה, תוך התחשבות בנסיבות האישיות והטיפוליות של הנאשמת.