עע"מ 1943/24

תקציר

בפסק הדין מיום 7.3.2024 דחה בית המשפט בקשה לסעד זמני דחוף למניעת אכלוס דירה על ידי המשיבה מס' 3. בקשתו של המבקש הייתה בעיקרה בקשה לעיכוב ביצוע פסק דין קודם, אשר אישר את זכותה של המשיבה 3 לגור בדירה על יסוד החלטת ועדה מיוחדת. בית המשפט הדגיש כי עצם הגשת הערעור אינה מצדיקה עיכוב ביצוע פסק הדין מבלי להראות כי לערעור סיכויי הצלחה גבוהים וכי מאזן הנוחות נוטה לטובת המבקש. המבקש לא הוכיח כי שלילת הסעד הזמני תגרום לו נזק בלתי הפיך או תשבש באופן משמעותי את האינטרסים שלו. בית המשפט ציין כי העברת החזקה בדירה אינה בלתי הפיכה; לפיכך, כל תוצאה חיובית עבור המבקש בערעור ניתנת לתיקון מאוחר יותר. עוד הדגיש בית המשפט כי השארת הדירה ריקה לא תיטיב עם מי מהצדדים המעורבים ותאלץ הן את המבקש והן את המשיב 3 לחפש דיור חלופי. בנוסף, בהחלטת הוועדה הוצע כי מניעת חזרתה של המשיבה מס' 3 לדירה תפגע בבריאותה הנפשית בשל הסתמכותה על תמיכת הקהילה המקומית. בית המשפט מצא את סיכוייו של המבקש בערעור קלושים, נוכח החלטתה המפורטת והמנומקת של הוועדה המיוחדת וממצאי בית המשפט קמא. לפיכך, הבקשה נדחתה ללא צו להוצאות, שכן לא התבקשו תגובות.