ת"א 3303-12-10

תקציר

התובעים, ידמש, רודניצקי ומגדלי הנדסה, תבעו את הנתבעים, ניסקו ועובדיה, לפיצוי בגין נזקים שנבעו מהפרת חוזה לכאורה להשכרת מרכז לוגיסטי. לטענת התובעים, הצדדים הגיעו להסכמה על כל תנאי העסקה, אך ניסקו סירב לחתום עליה. לחילופין, טענו התובעים כי ניסקו הפרה את חובת תום הלב במשא ומתן ביניהם. ניסקו הכחישה את הטענות וטענה כי לא הושגה הסכמה בין הצדדים וכי היא לא פעלה בחוסר תום לב. בית המשפט קבע כי לא נכרת הסכם תקף ומחייב בין הצדדים. למרות שהמשא ומתן הגיע לשלב מתקדם, והצדדים הסכימו על מרבית התנאים, ההסכם לא נחתם, והחוק מחייב מסמך חתום לעסקאות שכירות מקרקעין. עוד קבע בית המשפט כי ניסקו הפרה את חובת תום הלב בכך שפרשה מהמשא ומתן ללא הצדקה, שכן המשבר הכלכלי לא הצדיק את מעשיה. עם זאת, בית המשפט פסק לתובעים פיצויי הסתמכות בלבד, שכן הרווחים הצפויים מהעסקה לא היו "בהישג יד". לפיכך נפסקו לתובעים פיצויי הסתמכות בסך 500,000 ₪, והתביעה לפיצוי מוסכם וביצוע ספציפי נדחתה. בנוסף, בית המשפט לא מצא אחריות אישית מצד עובדי ניסקו ודחה את תביעתה של מגדלי הנדסה לדמי תיווך. שני הצדדים נשאו בעלויות שלהם.