ע"פ 5959/99

תקציר

פסק הדין המדובר קשור לבקשה לפסילת שופט בתיק הונאה נגד מערער, כאשר התביעה רצתה להציג את הרשעותיו הקודמות של המערער כראיה. פרקליטו של המערער ביקש לפסול את השופט, בטענה כי ידיעת הרשעותיו הקודמות של המערער עלולה להטות את השופט. אולם, בית המשפט המחוזי דחה בקשה זו, והוביל לערעור הנוכחי. פסק הדין דוחה ערעור זה, וקובע כי שופט הלומד על הרשעותיו הקודמות של נאשם אינו מהווה אוטומטית עילת פסילה. יש הבחנה בין למידה על הרשעות קודמות בטעות לבין למידה עליהן כחלק מהליך משפטי לגיטימי. במקרה זה, פעולת התביעה הייתה בתום לב ונועדה להוכיח דפוס התנהגות ולהפוך אותו לחלק הכרחי בהליך המשפטי. לפיכך, חשיפתו של השופט להרשעותיו הקודמות של המערער אינה מצדיקה את פסילתן. החלטה זו עולה בקנה אחד עם פסיקות קודמות, הקובעות כי מידע על הרשעות קודמות אינו מקנה משוא פנים באופן אוטומטי. יש לבחון כל מקרה לגופו על פי נסיבותיו. משכך, הערעור נדחה, והשופט אינו נפסל.