עב"ל 20956-10-20

תקציר

פסק דין זה דן בתנאי הזכאות לקבלת קצבת אזרח ותיק וקצבת נכות נוספת בישראל לפי סעיפים 244(א), 245, 251(ב) ו-196-195 לחוק הביטוח הלאומי. השאלה העיקרית היא פרשנותו של סעיף 196(ג) והאם הוא חל על מי שהגיע לגיל פרישה לפני שחלפו 90 הימים ממועד נכותו. המועד הקובע הוא המועד שבו המבוטח הופך לבלתי מסוגל להשתכר בשל נכויותיו. לדברי בית המשפט, תכליתו של סעיף 196(ג) היא להעניק תמיכה כלכלית לאנשים עם מוגבלות קשה ומתמשכת שאיבדו את כושר ההשתכרות שלהם. הסעיף לא נועד להגדיל את מעגל הזכאים, אלא להקדים את מועד הזכאות לנכים סיעודיים. לפיכך, בית המשפט מפרש את החוק כך שאדם שהגיע לגיל פרישה במהלך 90 הימים אינו זכאי לקצבת נכות או הטבות נוספות לצד קצבת האזרח הוותיק. המערערת במקרה זה, שהוכרה כנכה טרם הגיעה לגיל פרישה, לא הייתה זכאית להטבות מאחר שלא עמדה בתנאים הקבועים בחוק. כל חברי הפאנל הסכימו עם החלטה זו. עם זאת, השופטת גליקסמן הצביעה על אופיו המפלה של החוק כלפי נשים, וציינה כי הוא שולל מהן קצבת נכות והטבות נוספות אם נכותן נובעת לאחר גיל 62. עם זאת, סוגיה זו לא זכתה להתייחסות נוספת שכן היא לא הועלתה בתביעה.