ת"א 21451-01-19

תקציר

המחלוקת היא על הגבול בין שתי חלקות קרקע בבעלות התובעים והנתבעים בהתאמה. בית המשפט פוסק לטובת טענת התובעים כי שטח חלקתם הוא 275 מ"ר, ושטח חלקת הנתבעים הוא 196 מ"ר, על פי תשריט החלוקה עליו חתמו הצדדים. מסקנה זו נתמכת גם בדו"ח מדידה של מומחה. הנתבעים רכשו את חלקתם מבעלים קודמים, וכל המסמכים הקשורים לרכישתם מציינים את שטח נחלתם על פי התשריט. ניסיונם של הנתבעים לטעון בעל-פה כנגד המסמכים הכתובים אינו מתקבל, שכן מדובר בתביעה בעל-פה כנגד מסמך בכתב – הדורשת הוכחה במסמך על פי חוק סדר הדין האזרחי העות'מאני. בנוסף, ראיות הנאשמים נבחנות בקפידה ואינן מורידות מהם את נטל ההוכחה. לפיכך, בית המשפט מצהיר כי חלקת התובעים הינה 275 מ"ר וחלקה של הנתבעים הינה 196 מ"ר. הנתבעים נדרשים לשלם לתובעים הוצאות משפט ושכר טרחת עורכי דין, וכן קנס בגין צירוף שלא כדין לסיכומים של מסמכים שלא היו חלק מהראיות.