בר"ע 247/09

תקציר

המשיב תבע את המבקשים, האב והבן, לפיצויים בגין התקנת מזגן תקול בביתם. בית משפט קמא פסק כנגד שני המבקשים, אשר חויבו לשלם למשיב סך של 5,100 ₪ בתוספת הוצאות משפט בסך 2,700 ₪. המבקשים, שלא היו מיוצגים על ידי עורכי דין, ערערו על החלטה זו לבית המשפט המחוזי, אשר נעתר לבקשת רשות הערעור ודן בתיק לגופו. בית המשפט הקל בדרישות הפרוצדורליות בשל חוסר הידע המשפטי של המבקשים, וקיבל את בקשתם למרות היעדר תצהירים תומכים. בית המשפט מצא כי המבקש מס' 1 היה עובד בעסק של אביו ואין להטיל עליו אחריות לחובות עסקיים, תוך שהוא מבטל את פסק הדין נגדו ודוחה את התביעה. באשר למבקש מס' 2 מצא בית המשפט כי סביר להניח שבית משפט קמא לא שקל את כתב הגנתו. עוד קבע בית המשפט המחוזי כי מינויו של מומחה לבדיקת המזגן, לבקשת המשיב, היה סביר, אך זכויותיהם של המבקשים נפגעו כאשר לא הורשו להיות נוכחים בעת בדיקת המומחה. מאחר שפסק דינו של בית משפט קמא הסתמך אך ורק על חוות דעת מומחה זו, דחה בית המשפט המחוזי את ההחלטה והחזיר את העניין לעיון חוזר. ערעורו של המבקש מס' 2 התקבל אף הוא, ובית משפט קמא חויב למנות מומחה חדש, לבחון את המזגן בנוכחותו של המבקש מס' 2 ולשקול את כל הטענות והראיות שהוצגו. המשיב חויב לשלם למבקשים הוצאות בסך 1,500 ₪.