רע"א 2858/21

תקציר

שירות הביטחון הכללי ביקש לשלול הטבות מהוריו של חייל שמת בהתאבדות במהלך שירותו הצבאי. ערעור השב"כ, שהגיע בעקבות החלטת קצין התגמולים לפסוק להורים תגמולים, התבסס על הטענה כי התנהגות ההורים כלפי בנם טרם מותו היוותה התנהגות בלתי הולמת חמורה. לטענת השב"כ, ההתנהגות הפסולה ניתקה את הקשר הסיבתי בין מותו של החייל לבין שירותו הצבאי. בית המשפט המחוזי דחה בעבר את ערעור השב"כ, מה שהוביל את הרשות לפנות לבית המשפט העליון. עם זאת, במהלך הדיון בבית המשפט העליון הודיעה השב"כ כי לא תעמוד על בקשתה, ובכך הפכה את הערעור למיותר. עם זאת, בית המשפט ראה ערך בהבהרת הסוגיה העקרונית כדי למנוע סיבוכים משפטיים עתידיים. בית המשפט העליון קבע כי חוק משפחות חיילים, המעניק הטבות סטטוטוריות למשפחות חיילים שנפטרו במהלך השירות, אינו מאפשר לקצין הפיצויים לשלול הטבות מבני משפחה במקרים של התנהגות בלתי הולמת לכאורה של ההורים כלפי החייל שנפטר. לשון החוק ברורה ואינה מתירה סירוב כזה, אלא מתמקדת בהתנהגותו של החייל. יתר על כן, בית המשפט הדגיש כי על הרשויות המינהליות לפעול במסגרת סמכויותיהן המוקנות להן על פי חוק, והחלטת הממונה על התגמולים נעדרה סמכות כזו. בית המשפט דן גם בעקרון "רצח וירושה", עיקרון על-משפטי, ומצא אותו בלתי ישים במקרה זה. עיקרון זה, המעוגן בסעיף 5 לחוק הירושה, שולל זכויות ירושה בעקבות הרשעה פלילית ברצח או בניסיון לרצח. הרלוונטיות שלו מצטמצמת עוד יותר במקרה זה, שכן ההורים לא הועמדו לדין פלילי. השופטים הכירו אמנם בקושי האנושי-מוסרי בתיק, אך הדגישו כי דיני הפיצויים אינם התחום המתאים לדון בו. במקום זאת, הם הציעו כי דיני הנזיקין עשויים לתת מענה במקרים שבהם יורשי המנוח אינם הוריו. בנוסף, ציינו השופטים את תפקידו של המחוקק בקביעת הטבות בנסיבות קיצוניות כאלה והציעו כי כל שינוי יידון בפומבי. לבסוף, הדגיש בית המשפט את החשיבות של חזקת קשר סיבתי בין השירות הצבאי לבין התאבדותו של חייל, במיוחד כאשר התאבדות נובעת לעתים קרובות מבעיות נפשיות מורכבות. שלילת הטבות על בסיס חזקת הסיבתיות תוביל לתוצאות בלתי רצויות, ולכן יש לשקול היטב כל מקרה. לסיכום, בית המשפט העליון דחה פה אחד את בקשת השב"כ, שכן הרשות בחרה שלא לעמוד עליה, והורה על ביטול עיכוב הביצוע החלקי.