ד"נ 17/75

תקציר

הכרעת הדין בתיק סובבת סביב עתירה שהגישה אישה המשמשת כרוקחת שלושת ילדיה הקטינים, המבקשת את אישור בית המשפט למכור את זכויותיה וזכויות ילדיה בחלקת אדמה. העותרת חתמה על הסכם עם המשיבים למכירת הזכויות במקרקעין במחיר של 2,800 ל"א לדונם, במחיר כולל של 22,394.05 ל"א. ההסכם היה כפוף לאישור בית המשפט המוסמך. לאחר עריכת ההסכם ביקשה העותרת לבטל את העסקה מאחר שהמחיר כבר לא סיפק אותה, והמשיבים הסכימו להעלות את המחיר הכולל ל-32,500 ל"א. לאחר מכן הגיש העותר בקשה רשמית לאישור בית המשפט, אשר ניתן. עם זאת, בהמשך הגיש העותר בקשה לביטול אישור בית המשפט, בנימוק שהשימוש המיועד בקרקע השתנה מחקלאות למגורים, ובכך עלה שווי השוק שלה באופן משמעותי. בית המשפט המחוזי ביטל את האישור הקודם, אך המשיבים ערערו. בית המשפט העליון, בדעת רוב, קבע כי האישור הראשוני היה מוטעה ויש לבטלו, ונתן למשיבים את האפשרות להסכים למכירה לפי שווי השוק הנוכחי או לקבל החזר בתוספת ריבית וחלקם בחוב המס. החלטה זו התקבלה על סמך פרשנות החוקים הרלוונטיים וגילוי עובדות חדשות. דעות חלוקות ראו בעסקה חוזה מחייב ודגלו בביצועה כפי שהוסכם בתחילה.