ע"מ 55829-04-19

תקציר

בית המשפט מקבל את בקשת התגובה על סמך סעיפים 42א ו-42ג לפקודת הראיות. סעיף 42א הופך את ממצאיו ומסקנותיו של פסק דין פלילי סופי המרשיע את הנאשם לקבילים במשפט אזרחי כראיה לכאורה. סעיף 42ג מונע מאדם שעניינו הוכרע בפסק דין פלילי סופי להביא ראיות הסותרות את ממצאי המשפט האזרחי, למעט במקרים חריגים, כדי למנוע עיוות דין. סעיפים אלה מונעים החלטות סותרות ומרכזים את הראיות בהליך אחד. המערער הורשע במשפט פלילי בהוצאת חשבוניות מס כוזבות. על פי סעיף 50 לחוק מע"מ, מי שמוציא חשבונית מס מבלי שהוסמך לכך, חייב בתשלום כפל המס הנקוב. בית המשפט מוצא כי המערערת אכן הוציאה את החשבוניות הכוזבות וכי הסנקציה האזרחית לפי סעיף 50 מוצדקת. טענות המערער כי חלקו בפרשה הפלילית היה מינורי וכי יש להתחשב באמירות בפסק הדין אינן רלוונטיות לקביעת האחריות וניתן לדון בהן בשלב מאוחר יותר של הדיון. בית המשפט דוחה את בקשת המערער להציג ראיות סותרות, שכן הדבר דורש נסיבות חריגות, שאינן קיימות במקרה זה. ההחלטה להטיל את כפל המס מתקבלת אפוא, וכעת יעבור הדיון לשאלה האם ניתן להפחית סכום זה לפי סעיף 100 לחוק מע"מ.