בג"צ 5091/07

תקציר

העותרת, אלמנתו של אזרח ישראלי שנרצח, ביקשה מעמד קבע בישראל. על הליך ההתאזרחות של בני זוג זרים של אזרחי ישראל חל סעיף 7 לחוק האזרחות, שאינו מעניק אזרחות אוטומטית ומכיר בשיקול דעתו הרחב של שר הפנים. תהליך זה הוא הדרגתי ומעריך תנאים שונים. במקרים של פטירת בן זוג ישראלי או גירושין לפני השלמת הליך זה, נוהל משנת 2006 קובע כי ההליך המדורג נפסק, למעט במקרים חריגים, הנבחנים על ידי ועדה בין-משרדית. הדבר אושרר בתיק קודם של הלל, שם קבע בית המשפט כי המדינה אינה רשאית להעניק אזרחות אוטומטית במצבים כאלה. משנפטרה בת זוגה הישראלית של העותרת, עניינה למעמד קבע היה נסגר בדרך כלל, והוועדה הבין-משרדית יכלה לפתוח אותו מחדש רק מטעמים הומניטריים. אולם, מאחר שהמשיבים הסכימו להביא את עניינה של העותרת בפני הוועדה והעותרת הגישה בקשה חדשה, עתירתה מיותרת. המשיבים התחייבו שלא להרחיק את העותרת במשך 60 יום ממועד החלטת הוועדה, אם בקשתה תידחה. לפיכך, העתירה נדחתה ללא צו להוצאות.