רע"א 1056/10

תקציר

במקרה שנדון בפני בית המשפט ביקשו המפרקים עיון חוזר בהחלטה קודמת שהתקבלה ב-20 ביולי 2010 בנוגע לבקשתם לשלוח ערעור לגרמניה. בית הדין, שהוחלט במקור ב-11 באפריל 2010, ביטל חלקית החלטה שהתקבלה במעמד צד אחד, המחייבת עמידה בנהלים בינלאומיים לשליחת מסמכי בית משפט, ובמיוחד אמנת האג. המפרקים טענו כי חקירות חדשות חשפו סתירות בתצהירו של מר אליעד בנוגע לתושבותו, בו נטען כי הוא עדיין מתגורר בישראל למרות טענותיו כי התגורר בגרמניה. הם ביקשו להשתמש בחקירה זו כדי להצדיק שינוי בהחלטת בית המשפט, או לחילופין ביקשו אישור לפרסם את הערעור בעיתון גרמני אם משלוח הדואר אינו אפשרי. עם זאת, בית המשפט דחה את הבקשה לעיון חוזר, תוך הדגשת מספר נקודות: ראשית, המפרקים לא הצליחו להוכיח כי נסיבות אלה היו חדשות או לא ידועות לפני קבלת ההחלטה המקורית; שנית, המפרקים כבר ניסו ללא הצלחה לשנות את החלטתי זמן קצר לאחר שהתקבלה; ושלישית, גם בהנחה שממצאי החקירה היו מדויקים, הם לא הצדיקו את שינוי ההחלטה הקודמת. בית המשפט הגיע למסקנה כי מקום מגוריו המוצהר של מר אליעד למסירת מסמכים משפטיים תקף ויש לכבדו. יתר על כן, יעילות פרוצדורלית ויציבות ההחלטות השיפוטיות צוינו כנימוקים מרכזיים נגד פתיחה מחדש של ההחלטה, וחזרו והדגישו כי שינויים צריכים להתרחש רק במצבים נדירים ומוצדקים. המפרקים הונחו לעמוד בתנאים המקוריים עד ליום 10.8.2010 ולא נפסקו הוצאות נוספות.