ת"פ 51134-02-20

תקציר

הנאשם הורשע בהצתה וצפוי לעונש פוטנציאלי של עד 15 שנות מאסר. ההצתה, שבוצעה על רקע סכסוך משפחתי, גרמה נזק קל לרכב ולא גרמה לנפגעים. בעוד שהפשע תוכנן והיווה סיכון פוטנציאלי לאחרים ולרכוש סמוך, הנסיבות לא היו מהחמורות ביותר. השופט הכיר בחומרתן הכללית של עבירות ההצתה ובהשפעתן ההרסנית הפוטנציאלית על החיים והרכוש, והדגיש את ערנותו של דייר הבניין שמנע נזק נוסף. השופט שקל את נסיבות ביצוע העבירה ואת נסיבותיו האישיות של הנאשם. הם שקלו גורמים כגון התכנון והציוד שבו נעשה שימוש, הנזק הפוטנציאלי והיעדר נזק פיזי או סיכון מיידי ליחידים. שיקומו המוצלח של הנאשם, שהתאפיין בתובנות משמעותיות וחרטה, לצד עבר פלילי נקי, השפיעו על ההחלטה. השופט חרג מטווח העונשים המקובל מטעמי שיקום, ונתן עדיפות למסע השיקום המרשים של הנאשם, שכלל טיפול בהתמכרויות ובבעיות ביתיות. בסופו של דבר נגזרו על הנאשם 12 חודשי מאסר על תנאי, צו עבודות שירות ל-350 שעות, צו מבחן לשנתיים ופיצוי בסך 2,000 שקלים לנפגע. עונש מקל זה היה מוצדק בשל הנסיבות הייחודיות, שיקומו המוצלח של הנאשם ותמיכת שירות המבחן, שהמליץ על סיכוי לשיקום על פני מאסר. השופט הדגיש את חריגותו של פסק הדין, וזכות הערעור על ההחלטה נשמרה לשני הצדדים.