רע"א 4584/24

תקציר

פסק הדין דן בהבחנה במשפט סדר הדין האזרחי הישראלי בין שני סוגים של פסקי דין הקשורים לפסקי דין: פסק דין מבהיר או מתקן לעומת פסק דין המתקן טעות. הסוג הראשון של פסק דין מבהיר או מפרש פסק דין באופן שיבטיח את יישומו היעיל, וניתן לבקש אותו בכל עת; את האחרון, המתקן טעות בפסק דין, יש לבקש בתוך 21 יום מיום מתן פסק הדין. ההבחנה בין שני סוגי פסקי הדין חשובה משום שהיא נוגעת למועדים להגשת בקשות מסוג זה. פסק הדין במקרה זה נסוב סביב סכום חשבונית המס שהוזכר בפסק דין של בית המשפט המחוזי, אשר כלל לכאורה מס ערך מוסף (מע"מ) פעמיים, מה שהוביל לטעות ברורה. שני הצדדים הסכימו כי בפסק הדין נפלה טעות, אך המשיבים התנגדו לבקשה למתן פסק דין בנימוק שהיא הוגשה מעבר למועד האחרון של 21 יום. בית המשפט הגיע למסקנה כי התנגדות המשיבים מהווה עמידה על זכות בחוסר תום לב, שכן קודם לכן הסכימו כי בפסק הדין נפלה טעות. זאת ועוד, בית המשפט מצא כי התנהלות המשיבים לאורך כל אכיפת פסק הדין לא הייתה מספקת. לפיכך התקבל הערעור והחלטת בית המשפט המחוזי בוטלה. המשיבים חויבו לשלם למבקש את סכום המע"מ הנקוב בפסק הדין, בניכוי הסכום בגינו זוכה המבקש, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית רלוונטיים. כן חויבו המשיבים לשלם למבקש הוצאות בסך 30,000 ₪.