בש"פ 2540/11

תקציר

המדינה ערערה על החלטת בית המשפט המחוזי בבאר שבע לשחרר את המשיב, שהואשם בביצוע מעשה סדום בבנו בן החמש, לצורת מעצר חלופית. החלטת בית המשפט המחוזי התבססה על המלצת שירות המבחן, בהתחשב בחומרת העבירה ובסיכון הנשקף מהמשיב. המשיב, שהודה במעשה המגונה, הסכים עם קיומה של עילת מעצר. עם זאת, טענה המדינה כי נסיבות המקרה מצביעות על כך שחלופת מעצר לא תשיג את תכלית המעצר, במיוחד נוכח חזקת המסוכנות הכרוכה בעבירה. הערעור מדגיש את המסוכנות הנשקפת מהמשיב לקטינים, את הספקות בדבר כדאיות החלופה ואת אופיו החלקי והראשוני של הטיפול המוצע. בתוך כך, הדגיש המשיב את גילו הצעיר, שירותו הצבאי ואורח חייו הנורמטיבי, וביקש כי שחרורו יימשך כחלופה למעצר. לאחר ששקל את הטיעונים והדוחות המשלימים, הגיע השופט למסקנה כי יש לקבל את הערעור. חוסר השליטה של המשיב במהלך האירוע והשאלות סביב יעילותו של המעצר החלופי המוצע מדגישות את המסוכנות שהוא מהווה לקטינים. לפיכך קבע השופט כי יש לעכב את המשיב עד תום ההליכים המשפטיים, לקבל את ערעור המדינה ולדחות את החלטת בית המשפט המחוזי.