מ"ת 24084-11-10

תקציר

השופט דב מגד מצא די ראיות לכאורה להוכחת המעשים המיוחסים למשיב, ובכך הצדיק את מעצרו. המשיב הואשם ברצח ובעבירות נשק. הראיות שהציגה התביעה כללו עדי ראייה שראו את המנוח מיד לאחר הירי ותיארו את בגדיו של הדוקר, שתאמו את לבושו של המשיב בליל האירוע. המנוח, מיד לאחר שנורה, זיהה גם הוא את המשיב בשמו ותיאר את לבושו ומראהו. דברי המנוח היו קבילים כחריגים לעדות שמיעה. הראיות הנסיבתיות כללו את התנהגותו של המשיב לפני הירי ולאחריו, היעלמותו מביתו וניסיונותיו להתחמק מהמשטרה. השופט דחה את טענות ההגנה כי הבגדים שלבש הרוצח לא תאמו את לבושו של המשיב, והסביר כי המשיב יכול היה להחליף את בגדיו כדי להימנע מזיהוי ולהסתיר שאריות ירי. השופט דחה גם את הטענה כי ייתכן שהמנוח טעה בזהות הרוצח, וסיפק ראיות משכנעות לכך שאדם אחר בעל שם זהה לזה של המשיב היה מחוץ למדינה בעת הרצח. נוכח חומרת העבירות, עברו הפלילי של המשיב וחוסר אמינותו, קבע השופט כי אין מנוס ממעצרו עד תום ההליכים המשפטיים. השופט הדגיש כי מסוכנותו של המשיב והסיכון שיחמוק מן הדין גוברים על כל חלופה אפשרית.