ת"א 24347/06

תקציר

התובעת, מעסיקה במקצועה, תבעה את הנתבעת לפיצויים לפי חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים לאחר ששתיים מעובדותיה, דליה ופרידה, נפגעו בתאונות דרכים וקיבלו שכר מלא במהלך היעדרותן מהעבודה. הנתבע טען כי התביעה נדחתה וכי התובע לא הצליח להוכיח את תקופת אי הכושר הנטענת. בית המשפט פסק לטובת התובעת, וקבע כי תעודות הביטוח הלאומי מהוות הוכחה מספקת לתקופת אי הכושר. עוד נקבע כי חישוב השכר היחסי יתבסס על 30 ימי עבודה ופירט ניכויים בגין עמלות שונות ותוספות בגין זכויות סוציאליות. לגבי שכרה של דליה חישב בית הדין סך של 16,362 ש"ח, כולל מסים, עבור ימי היעדרותה מהעבודה. הנתבע חויב לפצות את התובע בסכום זה, בצירוף ריבית, אגרת בית משפט ושכר טרחת עורך דין. פסק הדין ניתן שלא בנוכחות הצדדים והודעה על כך נמסרה.