בג"צ 1160/11

תקציר

העותר, שפוטר מתפקידו, ביקש למחוק חלקים מתצהיר שהגיש המשיב, בטענה שמדובר בעדות שמיעה. בית הדין האזורי לעבודה בתל אביב דחה בקשה זו, ודחה את ההחלטה בעניין הקבילות עד תום ההליכים. לאחר מכן פנו העותרים לבית הדין הארצי, שגם הוא סירב לבקשתם, מה שהוביל אותם לעתור לבית המשפט הנוכחי. העותרים טענו כי חריגתו של בית הדין לעבודה מדיני הראיות במקרה זה אינה ראויה, במיוחד לאור העובדה ששניים מחברי ההרכב אינם שופטים מקצועיים, וכי לגליזציה של עדות שמיעה תפגע בעשיית צדק. עם זאת, בית הדין דחה את העתירה וציין כי החלטת בית הדין לעבודה אינה מתייחסת לחוק הרלוונטי (חוק בית הדין לעבודה, התשכ"ט-1969) וכי החלטות הביניים של בתי הדין סבירות. מאחר שלא התקבלה החלטה סופית, ונוכח היקף התערבותו המצומצם של בית הדין בענייני עבודה, סירבו השופטים להתערב בהליכי בית הדין לעבודה, במיוחד משום שהצדדים יכלו להתייחס לקבילות הראיות בסיכומיהם. לפיכך, העתירה נדחתה.