ע"א 5608/90

תקציר

במקרה דנן התייחס בית המשפט העליון לטענת המשיב כי אוטם שריר הלב ממנו סבל נגרם כתוצאה מ"תאונת דרכים" לפי חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים. הוא חווה שני אירועים מלחיצים הקשורים לעבודה באותו יום: ויכוח סוער ומשימה פיזית של החלפת צמיג מחפרון. אירועים אלה הוכרו תחילה כתאונת עבודה, והוועדה הרפואית של המוסד לביטוח לאומי ציינה נכות לצמיתות. המשיב הוסיף וטען כי תאונת הצמיגים נחשבת לתאונת דרכים ותבע פיצויים. הערכאה הנמוכה יותר הסכימה, תוך שימוש בסעיף 6ב לחוק הפיצויים, הקובע כי אם נקבעה נכות על פי חוק עקב תאונת דרכים, היא צריכה להיות מחייבת בתביעות נלוות. עם זאת, בית המשפט העליון מצא פגמים בפרשנות זו. היא הדגישה כי סעיף 6ב חל כאשר הנכות נובעת אך ורק מתאונת דרכים, דבר שלא נקבע כאן בבירור משום שהוועדה הרפואית לא הבחינה בין השפעות הטיעון לבין תקרית הצמיג. עוד ציין בית המשפט כי במקרים מסוג זה, בהם מעורבים מספר גורמים, יש להעריך את תרומתו הספציפית של כל אחד מהם. בית המשפט החליט כי עצם קבלת קביעת הוועדה הרפואית ללא בדיקה נוספת של חלקו של כל אירוע אינה ראויה. בית המשפט קבע כי יש למנות מומחה רפואי שיעריך באופן מובהק את ההשפעה הפיזית של תאונת הדרכים הנטענת. בעקבות זאת התקבל הערעור, בוטלה החלטת הערכאה הנמוכה יותר, והתיק הועבר לבירור עובדתי נוסף באשר לטיבם האמיתי של האירועים ביחס ספציפי לקריטריונים של תאונות דרכים. בית המשפט קבע כי המשיב ישלם את הוצאות המערערת, והדגיש כי רק רכיב הנכות המיוחס באמת לתאונת דרכים צריך להילקח בחשבון בתביעות פיצויים.