רע"פ 5685/12

תקציר

גזר הדין המדובר הוא תוצאה של תיק שראשיתו בתקיפה ועבירת מין שביצע קטין כלפי קטין אחר. התקיפה הייתה אלימה והיו מעורבים בה מספר רב של תוקפים. הקורבן הוכה, הופשט והוחזק בכוח בעת שהמבקש ניסה לבצע בו מעשה סדום. המבקש גם מנע את בריחתו של הקורבן והמשיך בתקיפה. המבקש הורשע על סמך הודאתו ועמד בפני גזר דין שאיזן בין שיקום לגמול. בית המשפט לנוער גזר תחילה על המבקש 18 חודשי מאסר על תנאי ו-8 חודשי מאסר על תנאי, מתוך הכרה בחומרת העבירה אך תוך מתן עדיפות לפוטנציאל השיקום של המבקש. עם זאת, בית המשפט המחוזי קיבל את ערעורו של המשיב, בקובעו כי הקלתו של בית המשפט לנוער אינה ראויה ומופרזת, וגזר על המבקש 12 חודשי מאסר. לאחר מכן הגיש המבקש בקשת רשות ערעור על פסק דין זה, שנדחה בסופו של דבר בשל שיקול הדעת של בית המשפט בגזר הדין וחומרת העבירה. ההחלטה מדגישה את הקושי בתיק, את הצורך במענה עונשי ואת התקווה לשיקומו של המבקש. שלילת רשות ערעור זו מהווה את הגלגול השלישי של התיק, וערעורים כאלה אינם מוצדקים בדרך כלל. המבקש נדרש להתחיל לרצות את עונש המאסר במועד קצוב, בתקווה שהזמן ינוצל להתבוננות עצמית ולצמיחה אישית.