פש"ר 2196/08

תקציר

בית המשפט החליט כי בקשת המבקש להחזר הוצאות שהוצאו במסגרת הליכי פשיטת הרגל נגד החייב מוצדקת. ההחלטה מתבססת על ארבעה שיקולים מרכזיים. ראשית, עקרון השוויון בדיני פשיטת רגל מכיר באופי הקולקטיבי של הליכי גביית חובות ומטרתו להתייחס לנושים באופן שוויוני. עם זאת, בית המשפט מכיר בבעיית "הרוכבים החופשיים" הנהנים ממאמציהם של נושים אחרים מבלי לתרום בעצמם. שנית, חריגה מעקרון השוויון נתמכת באחריותו של נושה מקצועי כגון בנק, אשר עליו מוטלת החובה לברר, להתחקות ולממש את נכסי החייב. הבנק, כנושה מקצועי, היה צריך לגלות מעורבות רבה יותר בהליך, ואי פעולתו עלולה לפגוע בנושים אחרים. שלישית, סעיף 76 לחוק ההוצאה לפועל נותן קדימות לנושים הפועלים לאכיפת חובות וגבייתם, ובכך מתמרץ נושים לקחת חלק פעיל. לבסוף, לבית המשפט לפשיטת רגל יש סמכות לעשות צדק ולדחות את טענותיו של נושה משמעותי כמו הבנק כאשר הוא נמנע מלגבות את חובו. המבקשת, שיזמה את הליך פשיטת הרגל ותרמה תרומה משמעותית להגדלת הכספים העומדים לרשות הנושים, צריכה להיות מתוגמלת על מאמציה. המבקשת תקבל החזר הוצאות בסך 23,378 ₪ וסכום נוסף השווה ל-70% מהדיבידנד שישולם לה, אשר ינוכה מהסכומים המגיעים לנושים אחרים.