תמ"ש 6423/02

תקציר

פסק הדין מתייחס לשלוש תביעות שהגיש אב נגד בת זוגו לשעבר ושני ילדיהם לאחר גירושיהם. התביעה הראשונה, ע"א 6425/02, מבקשת להכריז על הילדים כמורדים ולבטל את חובת המזונות כלפיהם. התביעה השנייה, מס' 6424/02, היא נגד האם ומבקשת להשיב לה את תשלומי המזונות. התביעה השלישית, מס' 6423/02, היא תביעת רשלנות בגין עוגמת נפש והפסד כספי כנגד האם, המבקשת פיצויים בסך 100,000 ₪. האב טוען כי האם הרחיקה ממנו את הילדים ולא עודדה קשר ביניהם. לטענת האם, סירובם של הילדים לראות את אביהם נובע מהתעללותו בהם. השופטת קובעת כי סירובם של הילדים ליצור קשר עם האב אינו מוצדק ונובע ממעשיה ומחדליה של האם, המהווים הפרה של חובתה החקוקה כהורה. עם זאת, השופט אינו מוצא ראיות מספיקות כדי לתמוך בטענה להתעללות פיזית מצד האב. בהתחשב במאמציו המינימליים של האב לבסס קשר עם הילדים ובמצוקה הכלכלית הפוטנציאלית לילדים, דוחה השופטת את התביעה להכריז על הילדים כמורדים ולבטל את תשלומי המזונות. השופט פוסק גם נגד החזרת תשלומי מזונות עבר, שכן הדבר יגרום לקשיים כלכליים מיותרים. באשר לתביעת הרשלנות בע"א 6423/02, השופט מוצא את האם אשמה בכך שלא עודדה קשר בין האב לילדיו ומחדלים נוספים. תביעתו של האב בגין עוגמת נפש מתקבלת, אך תביעתו להפסד כספי לא הוכחה. האם חויבה לשלם פיצוי בסך 20,000 ₪, כאשר חבות ההשתתפות של האב נקבעה על 25%, בסך כולל של 15,000 ₪. סכום זה ישולם ב-20 תשלומים חודשיים. שני ההורים יתחלקו בעלויות האפוטרופוס באופן שווה. השופט מדגיש את חשיבות טובת הילדים ומעודד ניסיונות להקל על הקשר בין האב לילדיו. ההחלטה מתקבלת ללא נוכחות הצדדים וחתומה על ידי השופט פיליפ מרכוס.