עמ"ה 127/01

תקציר

עיריית נצרת עילית פרסמה בסוף שנת 2000 מכרז פומבי לעבודות שמירה ואבטחה בבניינים. העותר, יחד עם שני מציעים נוספים, השתתפו במכרז. ועדת המכרזים של העירייה החליטה לאפשר לכל שלושת המציעים להשלים מסמכים חסרים לפני ההחלטה במכרז, ולאחר מכן המליצה על הזוכה, ש. ניר הצפון (1991) בע"מ. ראש העיר אישר את ההמלצה, והחוזה בין העירייה לזוכה נחתם ב-10 במאי 2001. העותר הגיש ביום 23.5.01 עתירה לביטול הזכייה, אשר נדחתה בשל חוסר דחיפות, וכן נדחתה בקשה לצו ביניים. העתירה נסבה על שתי שאלות: האם הוכיחה הזוכה כי היה לה רישיון להפעלת מרכז שליטה אלחוטי, כנדרש במכרז, והאם המחיר שהציעה הצביע על כך שתשלם לשומרים שכר נמוך משכר המינימום. בית המשפט מצא כי הזוכה עמד בדרישת הרישיון להפעלת מרכז הבקרה האלחוטי, שכן הרישיון היה לעסק שהזוכה ניהל בשותפות עם בעל העסק, והמכרז חייב רק את העסק להחזיק ברישיון, ולא את המציע עצמו. באשר לשכר, בית המשפט מצא כי הצעת הזוכה נמוכה משמעותית מהעלויות המשוערות, והחברה לא הסבירה כיצד תעמוד בתנאי המכרז מבלי להפסיד כסף. יתר על כן, היא לא סיפקה ראיות לתשלום בפועל של שכר המינימום הנדרש ותשלומי חובה. למרות שהעותרת הוכיחה את טענותיה, העתירה נדחתה בשל השיהוי בהגשתה, ולא ניתן היה לבטל את החוזה בדיעבד. תחת זאת, הורה בית המשפט על ביטול החוזה ממועד סיומו החוזי, ובכך מנע את הארכתו, והותיר לעירייה את האפשרות לחתום על חוזה חדש עם העותרת או לערוך מכרז חדש. העירייה והחברה הזוכה חויבו לשלם את שכר טרחת עורך הדין של העותר.