ת"א 2648/98

תקציר

פסק דין זה עוסק בתביעה שהגישו 10 משפחות שרכשו בתים דו-קומתיים במודיעין נגד החברות שבנו ומכרו להם את הבתים, בשל ליקויי בנייה לכאורה בבתים ותביעות הנוגעות לנוף. בית המשפט מינה מומחים לבדיקת ליקויי הבנייה וסוגיות נוף. חוות דעת המומחים וסיכומי הצדדים הוגשו לבית המשפט. התובעים תבעו פיצויים בגין ליקויי בנייה לפי חוק המכר (דירות) ודיני הנזיקין, וכן פיצוי בגין ירידת ערך הדירות ועוגמת נפש. הנתבעים טענו כי חלק מהליקויים נגרמו כתוצאה מעבודות בנייה נוספות שבוצעו על ידי התובעים לאחר קבלת הבתים, ולכן אין להטיל עליהם אחריות. הנתבעים חלקו גם על טענות התובעים בנוגע לנוף, וטענו כי הסכמי המכר לא כללו התחייבויות כלשהן בנוגע לנוף הנשקף מהבתים, וכי התנהלות התובעים מלמדת כי לא הוטעו. בית המשפט קבע כי התובעים זכאים לפיצוי בגין ליקויי בנייה, ואימץ את ממצאי המומחה שמונה על ידי בית המשפט בנושא זה, תוך ניכוי מסוים בגין ליקויים שנגרמו על ידי התובעים או שלא עמדו בנטל ההוכחה לגביהם. בית המשפט קבע כי על הנתבעים לשאת בעלות צביעת הבתים, אך ניכה חלק מעלות זו, שכן היא יוחסה גם לעבודות הבנייה של התובעים. בית המשפט קבע את התוספת לביצוע עצמי של תיקונים על ידי התובעים על 30%, וחישב את הפיצוי על ידי הצמדת הסכום השקלי שקבע המומחה למדד תשומות הבנייה ממועד חוות דעת המומחה ועד למתן פסק הדין. בית המשפט דחה את תביעות התובעים להוצאות פינוי ועוגמת נפש. באשר לסוגיית הנוף קבע בית המשפט כי הסכמי המכר אינם כוללים כל התחייבות ביחס לנוף, וכי התובעים לא הוכיחו קשר סיבתי בין מצגי השווא הנטענים לבין מעורבותם בהסכמי המכר. עוד קבע בית המשפט כי התובעים לא הוכיחו נזק כלשהו מטעמים נזיקיים, שכן לא הוכיחו כי שווי הבתים נמוך מהתמורה ששולמה. לפיכך, התביעה לירידת ערך בשל חוסר הראייה נדחתה. לכל משפחה נפסקו סכומי פיצוי משתנים בגין ליקויי בנייה, שיחושבו בהתאם לפסק הדין. בית המשפט לא פסק הוצאות למי מהצדדים, שכן תביעת התובעים הייתה נמוכה משמעותית מהסכום שנפסק, והנתבעים ביקשו חבות משותפת ומספר חבויות.