ע"פ 287/13

תקציר

בית המשפט החליט לדחות את הערעור על הרשעתו של המערער בגרימת מוות ברשלנות. המערער טען כי שיטת העבודה של מערכת הרמזורים לא הוכחה כנכונה, אך התביעה הביאה ראיות מספיקות לתקינתה. בית המשפט קיבל גם את קביעותיו העובדתיות של בית משפט קמא לפיהן הקלנועית נכנסה לצומת באור ירוק וכי מהודעותיה של המערערת עצמה, כמו גם ממצב גלגלי השיניים של הרכב ומעדויות עדי ראייה למהירות, עולה כי היא נכנסה לצומת באור אדום. גם אם היו מזלזלים באמירות אלה, מצא בית המשפט כי המערערת עדיין פעלה ברשלנות בכך שנכנסה לצומת במהירות איטית כאשר האור בהחלט לא היה ירוק. בית המשפט תמך בהחלטתו של בית משפט קמא להרשיע את המערערת, חרף טענותיה להתנהגות בלתי הולמת מצד התביעה ובית המשפט. עוד צוין, כי ניתנה למערערת הזדמנות סבירה להתגונן. באשר לגזר הדין, הכיר בית המשפט במצוקתו של המערער ובנסיבות התאונה, אך בסופו של דבר אישר את החלטת בית משפט קמא, תוך הדגשת חומרת התוצאות והאינטרס החברתי שבענישה. הערעור נדחה במלואו, והמערערת נדרשה להתחיל לרצות את עונשה כאמור בפסק דינו של בית משפט קמא.