בג"צ 8022/09

תקציר

פסק הדין המדובר הוא דחיית ערעור שהגיש עותר שביקש להכיר במחלת העיניים שלו כ"פגיעה בעבודה" לפי חוק הביטוח הלאומי. העותר, פחח רכב שעבד עם קרינת UV והרכיב משקפי מגן, חווה אירוע עבודה בו רסיסי מתכת חדרו לעין שמאל. לאחר דחיית תביעתם על ידי המוסד לביטוח לאומי, עברו העותרים מספר הערכות מומחים שמונו על ידי בית המשפט כדי לקבוע את הקשר הסיבתי בין האירוע לבין מחלתם. המומחים הגיעו למסקנה כי לא קיים קשר סיבתי, ובית הדין האזורי לעבודה ובית הדין הארצי לעבודה דחו שניהם את טענות העותר, בנימוק של חוסר ראיות והעדפת חוות דעת המומחה. העותרת עתרה לבג"ץ בטענה לטעויות פרוצדורליות ולפגיעה בצדק הטבעי, אך בג"ץ דחה את העתירה, הסכים עם ממצאי בתי הדין לעבודה והדגיש כי יתערבו רק במקרים חריגים של טעות משפטית. פסק הדין מחזק את ההחלטות המפורטות והמנומקות של בתי הדין לעבודה ומדגיש את היעדר הטעויות המשפטיות. גם טענת העותרת כי בתי המשפט הפרו הסכמים פרוצדורליים נדחתה. כתוצאה מכך, סירב בג"ץ להתערב ודחה את העתירה, תוך שהוא מחזק את פסקי הדין הקודמים של בתי המשפט.