ע"ע 9024-11-16

תקציר

מורה שפוטרה שלא כדין מתפקידה בחינוך חרדי ארצי תבעה פיצויים ממעסיקה לשעבר, הכוללים הפרשי שכר, הפרשי פיצויי פיטורים, פיצויי הלנה ועוד, בסך 265,158 שקל, לצד הוצאות משפט בסך 25 אלף שקל. בית המשפט המחוזי בבאר שבע קיבל חלקית את טענתה. שני הצדדים ערערו על פסק הדין, וגם המעסיק ביקש עיכוב ביצוע עד להגשת הערעור. המעסיקה, רשת גני ילדים, טענה כי יש לדחות את ביצוע פסק הדין מאחר שביצוע מיידי יגרום להם נזק כלכלי רב, וסיכוייהם לזכות בערעור גבוהים. מנגד, המורה התנגד לבקשה, וקבע כי יש לקיים את הכלל, והגשת הערעור אינה מעכבת את הביצוע, במיוחד כאשר מדובר בחיובים כספיים. כמו כן, היא פוטרה שלא כדין, והרשת תתקשה להחזיר את התשלומים אם תזכה בערעור. השופט פסק לטובת היענות חלקית לבקשת הרשת ועיכוב תשלום מחצית מהסכום שנגבה. ההחלטה התבססה על המסקנה כי סיכויי הצלחת הערעור אינם משוללי בסיס, וכי הנזק הפוטנציאלי לרשת של אי עיכוב הביצוע גדול מזה של המורה אם הביצוע יעוכב והערעור לא יצלח בסופו של דבר. לפיכך, חויבה הרשת לשלם מחצית מהסכום שנגבה, והמחצית הנותרת, לרבות פיצוי בגין פיטורים שלא כדין, תעוכב עד להשלמת הליך הערעור.