ת"א 22415-06-21

תקציר

השופטת מצאה כי הנתבעת חתמה על הסכם ההלוואה ביודעין ומרצונה, וטענותיה בדבר הטעיה לא הוכחו. הנתבעת הפרה את הסכם ההלוואה בכך שלא רשמה דירה על שמה כבטוחה, וכן לא עמדה בתשלומים בגין ההלוואה. השופט קבע כי יתרת ההלוואה, שנועדה להשלים רכישת דירה, עומדת על 74,170 שקל. טענותיה של הנתבעת כי לא הבינה את תנאי ההלוואה והריבית שנגבתה נמצאו חסרות שחר, וחוסר תום הלב שלה, יחד עם הודאתה בחוב, הכבידו עליה. השופטת הורתה לנתבע לשלם לתובע 74,170 ₪ בתוספת ריבית, הפרשי הצמדה ושכר טרחת עורך דין בסך 15,000 ₪, כל זאת בתוך 30 יום. הסכומים היו אמורים לעלות על פי חוק אם לא שולמו בתוך פרק הזמן הנקוב. השופטת הדגישה את חוסר תום הלב של הנתבעת ואת ניסיונותיה להתחמק מתשלום חוב בו הודתה.