ע"א 2849/03

תקציר

השופטת, רות רונן, החליטה לדחות את הערעור. השאלה העיקרית השנויה במחלוקת בין הצדדים היא האם עילת התביעה בתביעה הראשונה זהה לעילת התביעה בתביעה השנייה. אם כן, הרי שמאחר שהמערערת לא ביקשה סעד של פיצול, העניין נסגר בפסק הדין בתובענה הראשונה. השופט מסביר כי המניע מאחורי הכלל של "השתק עילה" הוא לא להטריד נתבעים או את המערכת המשפטית בתביעות מרובות לגבי אותו אירוע, ולקבל החלטה סופית לגבי אירוע אחד בפסק דין אחד. לאור זאת, נבחנת הגדרתה של "עילת תביעה" בהקשר של המקרה הנוכחי. השופט מציין כי עילת התביעה בשתי התביעות זהה; שתיהן מתייחסות לרכישות שונות של מוצרים וטובין שנרכשו על ידי המשיב מהמערערת. כל הרכישות היו חלק מ"סיפור פעולה" אחד, והמערערת אף הזכירה את כל הרכישות בתביעה הראשונה, אך בחרה שלא לדרוש תשלום עבור כולן. הרכישות בוצעו על פני תקופה של חצי שנה על בסיס מחזורי קבוע והיו בעלות תאריכי פירעון זהים. יתר על כן, מאחר שמועד פירעון התשלומים שהמשיב חייב למערערת חלף עד למועד הגשת התביעה הראשונה, היה על המערערת לתבוע את כל החוב באותה תביעה. השופטת מסכימה עם טענת המשיב כי אין להחריג את הכלל של "מעשה בית המשפט" מטעמי צדק, שכן שיקול הסופיות והיעילות מקבל עדיפות בכלל השתק העילה. לפיכך, המערערת מנועה מלהגיש תביעה שנייה בעניין אותה עילת תביעה. השופט מחליט כי דין הערעור להידחות, ומורה למערער לכסות את הוצאות המשיב, בסך 20,000 ₪ בתוספת מע"מ. המשנה לנשיאה הילה גרסטל והשופט אילן שילה מסכימים עם ההחלטה.