ת"א 61044-12-20

תקציר

פסק דין זה נובע מתביעת פיצויים בגין נזקי גוף שהגיש פועל בניין, התובע, שנפגע בתאונה באתר בנייה בחיפה בשנת 2019. התובע תבע את מעסיקו הישיר, חברה קבלנית, הקבלן הראשי באתר הבנייה וחברת הביטוח שלהם בגין רשלנות שהובילה לתאונת העבודה. לפני שהתעמק בסוגיות השנויות במחלוקת, בית המשפט תיאר בקצרה את עובדות הרקע שאינן שנויות במחלוקת. הוסכם כי התאונה אירעה בעת שהתובע עבד והובילה לפציעתו. הצדדים הסכימו גם על הניכויים מהמוסד לביטוח לאומי, וכי אין צורך לחלק את האחריות בין הנתבעים. המחלוקות המרכזיות נגעו לנסיבות התאונה, אחריות הנתבעים, אשמתו התורמת של התובע והיקף נזקיו. בית המשפט פסק לטובת גרסת התובע לאירועים שהובילו לתאונה. בית המשפט קבע כי נגרם לתובע נזק כמתואר בתביעתו, ובכך ביסס קשר סיבתי עובדתי בין רשלנות הנתבעים לבין התאונה. הן המעסיק הישיר והן הקבלן הראשי נמצאו אחראים לאי הבטחת סביבת עבודה בטוחה ונקיטת אמצעי הזהירות הנדרשים. לתובע יוחסה אשמה תורמת בשיעור של 15% בשל התעלמותו מסיכון מסוים שגרם לתאונה. השופטת קבעה לתובע את נזקיו, לרבות הפסד השתכרות בעבר ובעתיד, קצבת פנסיה, סיוע לצד ג', הוצאות רפואיות וכאב וסבל, בסך 300 אלף שקל. סכום זה הופחת על ידי הניכויים המוסכמים ואשמתו התורמת של התובע, וכתוצאה מכך נפסק פיצוי בסך 222,000 ₪. בנוסף, חויבו הנתבעים בתשלום שכר טרחת עורך דין והוצאות משפט בסך 60 אלף שקל. פסק הדין נחתם בהדגשת זכות הערעור ובקביעת המועד האחרון לתשלום.