ת"א 661/98

תקציר

בפסק דין זה דן בית המשפט בבקשה למתן צו עיקול זמני על ידי חברת פוליפז, אשר שילמה למשיבה, חברה המתכננת ומייצרת מכונות, כדי שתקים מערכת אוטומטית להלחמת שקיות ניילון לשימוש רפואי. פוליפז טוענת כי המשיבה לא קיימה את ההסכם, ומבקשת להבטיח את תביעתה בסך 2 מיליון ₪ בגין נזקים הנובעים מהעיכוב והוצאות נוספות. המשיב טוען כי העיכובים נגרמו בשל אי התשלום של פוליפז וכי ניתן לתקן את בעיות המכונה. בית המשפט מוצא כי פוליפז הוכיחה די הצורך את טענתה, ובכך ביססה עילה לכאורה והצדיקה את הבקשה לעיקול זמני. טענת המשיב בדבר אי התשלום אינה שוללת זאת, ובית המשפט קובע כי המשיב לא היה רשאי לשנות את תנאי ההסכם באופן חד צדדי. עם זאת, בית המשפט מבטל את צו העיקול הזמני באופן חלקי, מתוך הכרה בכך שהטלת צו מלא עלולה למוטט את עסקיו של המשיב. הצו שונה כך שיאפשר למשיב להמשיך לפעול, תוך הבטחת האינטרסים של המבקש. הצו נשמר על סך של מיליון ₪, עם העלאה של 100,000 ₪ כדי להקל על הפעילות העסקית של המשיב ודרישה לערבות בנקאית לכל סכום נוסף. בית המשפט אף רואה בכך איזון בין זכויות המבקש לבין זכויות המשיב, המבטיח את יכולתו של המשיב לעשות שימוש ברכושו תוך הגנה על אינטרס המבקש בביצוע פסק הדין. כל צד יישא בהוצאותיו המשפטיות.