ע"מ 22771-01-20

תקציר

פסק הדין הנדון הוא דחיית בקשת המערערת לחייב את מנהל רשות המסים להמציא מסמכים מסוימים. המערער ביקש כי המנהל ישתמש בסמכויותיו הכלליות כדי לדרוש מסמכים מפקיד השומה, ובפרט את דו"ח הניכויים שהגיש ורטוז לאותו פקיד. כמו כן התבקש המנהל לערוך את הדו"ח כך שיכלול פרטים מסוימים בלבד. השופט קבע כי המנהל כבר מילא את חובת הגילוי שלו בכך שמסר למערער את כל המידע העומד בבסיס השומה. יתר על כן, השופט מצא כי למסמך המבוקש רלוונטיות מוגבלת למקרה הנדון, וכי גילויו יפגע בחיסיון הן של ורטוז והן של עובדיה. לפיכך, השופט ראה בבקשה מיותרת ומיותרת, והורה למערערת לשלם במקומה את הוצאות המשיב. ההחלטה התבססה גם על ההבנה כי המנהל ופקיד השומה הם רשויות מס נפרדות, ולא ניתן לחייב את הדירקטור לדרוש ממנו מידע. לבסוף, הדגישה השופטת כי הליכי גילוי נועדו לקדם הגינות ויעילות פרוצדורלית, והטלת עומסים מיותרים על בעלי הדין אינה עולה בקנה אחד עם עקרונות אלה.