תמ"ש 17359-10-21

תקציר

התובע תבע את אחיו, הנתבע, בגין תקיפה, שהתרחשה לכאורה בדירת אביהם בשנת 2014. התובע טען כי הנתבע תקף אותו ללא כל התגרות וגרם לו לשבור את אצבעו. הנתבע טען כי יש לדחות את התביעה בשל שיהוי התובע בהגשתה עד שבועיים לפני תקופת ההתיישנות. גם הנאשם הכחיש את המיוחס לו וטען להגנה עצמית. בית המשפט מצא כי למרות שהתובעת לא נתנה סיבה מספקת לשיהוי, הנתבעת זנחה טענה זו ולכן התביעה לא תידחה בעילות אלה. עוד קבע בית המשפט כי התובע הצליח להוכיח את יסודות עוולת התקיפה. עם זאת, טענת ההגנה העצמית של הנתבע התקבלה. מראיות הווידיאו עולה כי התובע התקרב לנתבע במהירות ומאיימת, תוך שהוא מרים את ידו באגרוף קפוץ כשהוא אוחז בחפץ חד. דחיפת הנתבע, אשר גרמה לתובע ליפול ולפצוע את ידו, נמצאה כפעולה סבירה של הגנה עצמית בהתחשב בנסיבות. לפיכך, דחה בית המשפט את תביעת התובע והורה לו לשלם לנתבע הוצאות ושכר טרחת עורך דין בסך 15,000 ₪.