תלה"מ 37622-08-20

תקציר

פסק הדין המדובר מתייחס לסכסוך זוגי על חלוקת רכוש לאחר גירושין. על פי סעיף 5(א)(1) לחוק, עם התרת נישואין, זכאי כל אחד מבני הזוג למחצית משווי כל הנכסים שנרכשו במשותף במהלך הנישואין, למעט נכסים שהיו בבעלותו לפני הנישואין או שהתקבלו במתנה או בירושה. הנכסים העיקריים המדוברים הם דירה וחלקת קרקע, שתיהן רשומות על שם שני הצדדים. הנתבע טען כי יש לראות בדירה ובחלקה את נכסיו האישיים כפי שנרכשו מכספו האישי, לרבות גמלת נכות שקיבל לפני הנישואין. עם זאת, השופט פסק לטובת התובעת, וקבע כי נכסים שנרכשו במהלך הנישואין נחשבים לרכוש משותף, ללא קשר לסטטוס הרישום שלהם או מקור הכספים. השופטת הדגישה את האופי המשותף של הנכסים, והדגישה כי שמות הצדדים מופיעים על הנכסים וכי הם תרמו במשותף לרכישתם ותחזוקתם. כמו כן, השופטת התייחסה להיעדר הסכם ממון ולכל אינדיקציה לכוונת הצדדים להחריג כספים אלה מהנכסים המשותפים. פסק הדין מחייב חלוקה מיידית של הנכסים המדוברים באופן שווה, למעט מצבים בהם לא ניתן לבצע חלוקה פיזית, שאז הנכסים יימכרו והתמורה תחולק שווה בשווה. בנוסף, חויב הנתבע בהוצאות התובעת, בסך 15,000 ₪, בשל התמשכות ההליכים שלא לצורך.