דב"ע לה/6 - 2

תקציר

פסק הדין דן בתנאי העבודה של מורים, בפרט בכל הנוגע לחופשה שנתית וחופשה ללא תשלום, וביחסים בין מעסיק לעובד במהלך חופשות אלה. בית הדין מכיר בהיעדרו הבעייתי של הסכם קיבוצי המסדיר את תנאי עבודתם של המורים, שפעמים רבות נותר בידי חוזרים, מכתבים והסכמים מכללא. באשר לחופשה השנתית, בית הדין קובע כי סביר להניח שהחופשה השנתית של מורה חופפת להפסקה בבית הספר, אך יש צורך בראיות כדי לאשר זאת. במקרה דנן, הראיות מצביעות על כך שהמערער לא היה זכאי לחופשה כזו. בשאלת החל"ת מבהיר בית הדין כי מערכת היחסים בין מעסיק לעובד נמשכת, נושאת זכויות וחובות מסוימות. החופשה נתפסת כהשעיית חוזה העבודה עד לפקיעתו, ולאחר מכן מתחדשים התנאים הקודמים של החוזה, אלא אם נאמר אחרת. בעניינו של המערער, נסיבות חופשתו ללא תשלום – לרבות כוונתו לעבוד בחו"ל – לא העידו על הבטחה לאותה עבודה עם חזרתו. יתר על כן, נכונותו לעבוד עם תום החופשה לא זיכתה אותו בשכר כאשר התייצב לעבודה שלא הוצעה לו. בית הדין מדגיש כי פסק דין זה אינו מתייחס לשאלת פיצויי הפיטורים לעובדים במצב גרוע יותר לאחר חל"ת. לבסוף, המערערת אחראית להוצאות הערעור של המשיב, בסך 500 ל"י, בצירוף שכר טרחה נדחה בסך 119 ל"י.