תמ"ש 3521/98

תקציר

פסק הדין מצהיר כי התובעת, שילדה ילד כתוצאה מטיפולי הפריה חוץ גופית באמצעות תרומת ביציות וזרע הנתבעת, היא אמו של הילד, בהתבסס על רישום הילד במרשם האוכלוסין והנטייה במשפט הישראלי להכיר באימהות על פי הולדה ולא על ידי גנטיקה. יתר על כן, בית המשפט מכיר בנאשם כאביו של הילד, שכן DNA מאשר שהוא האב הביולוגי, והוא הסכים בכתב לתהליך ההפריה החוץ גופית והסכים לקחת על עצמו את האחריות ההורית. ההסכם בין התובע לנתבע ליצור ולגדל את הילד מוכר אף הוא על ידי בית המשפט, למרות טענת הנתבע כי חתם עליו תחת לחץ. השופט פוסק לטובת תביעת התובעת, פוסק לה הוצאות ושכר טרחת עורך דין בסך 10,000 ₪, ומורה על רישום הילד במשרד הפנים כך שישקף את אבהותו של הנתבע. עקרון טובת הילד מודגש כעיקרון המנחה בפסק הדין, תוך הדגשת זכותו של הילד להכיר את הוריו, בעוד טענות הנתבע המנסה לשלול הן את האימהות והן את האבהות נדחות.