על"ע 2935/04

תקציר

עו"ד מרדכי שוגרמן הועמד לדין משמעתי בגין שתי עבירות חמורות בפני בית הדין המשמעתי המחוזי של לשכת עורכי הדין, שהסתיימו בהרשעה שעליה ערער לאחר מכן. עם זאת, הן הרשעתו והן גזרי הדין אושרו על ידי בית הדין המשמעתי הארצי. בתחילה קיבל שוגרמן שני עונשים: השעיה של 5 שנים בערעור אחד והשעיה של 4 שנים בערעור אחר, שאוחדו על ידי בית הדין הארצי לחפיפה ולא להיות מצטברת, וכתוצאה מכך השעיה כוללת של 5 שנים. שוגרמן ערער הן על גזר הדין והן על גזר הדין, ואילו הוועדה המחוזית בתל אביב סברה כי העונשים אינם מספיקים, ודרשה השעיה לצמיתות בשל חומרת עבירותיו. בהתחשב בגילו המתקדם, 67, ובחומרת התנהגותו הפסולה – שהפרה את האמון והיושרה הנדרשים ממשפטנים – הציע בית המשפט השעיה משולבת, שתוסיף שנתיים לתקופה של 4 שנים, ובסך הכל 7 שנים. החלטה זו משקפת את ההשפעה המשמעותית שיש להתנהגות מקצועית בלתי הולמת על הפרקטיקה המשפטית, תוך השוואת תפקידו של עורך דין למנתח, המופקד ביושרה מרבית. בית המשפט דחה את תחילתה של ההשעיה ל-1 במארס 2006, מתוך הכרה בעיכוב של שנתיים מאז פסק הדין של בית הדין הארצי. בסופו של דבר, הערעורים הן על ההרשעות והן על גזרי הדין נדחו, ואישרו את תקופת ההשעיה לאור נסיבות חייו של שוגרמן.