ת"א 26710-08-13

תקציר

פסק הדין של השופט דוחה את התביעה על הסף על סמך מעשה בית המשפט, מה שיוצר מחסום פרוצדורלי לתביעת התובע. לכלל פעולתו של בית המשפט, הקובע דיון סופי, יש שני ענפים: השתק והשתק עילה. במקרה זה, השופט מצא כי השתק קיים. כלל השתק החברה משמעותו כי ממצא עובדתי שנקבע בהליך קודם מחייב את הצדדים, גם אם עילות התביעה בשני ההליכים שונות. במקרה זה, ההליך הקודם היה הליך בוררות שבו התובעים, יחד עם שותפיהם לשעבר, לא הסכימו על שווי מניותיהם בשתי חברות פרטיות. במסגרת הבוררות מונה מומחה לקביעת שווי המניה, והתובעים חלקו על ממצאיו ועל התהליך שניהל. הבורר דן והכריע בפרוטרוט בטענות התובעים והורה למומחה לתקן את חוות דעתו, שהיוותה את הבסיס לפסק הבוררות הסופי הקובע את הסכום שישולם לתובעים. התביעה הנוכחית, שהוגשה נגד המומחה בגין רשלנות רבתי, מבוססת על אותה חברה שבה התנהל הליך הבוררות – האופן שבו הכין המומחה את חוות דעתו. מאחר שהחברה הייתה שנויה במחלוקת והוכרעה בהליך הקודם, ומתקיימים ארבעת התנאים המצטברים להשתק החברה – זהות החברה, התדיינות בין אותם צדדים, החלטה פוזיטיבית ונחיצות ההחלטה – קבע השופט כי יש מעשה של בית המשפט, והתביעה אינה יכולה לעמוד. מסקנה זו מגנה על זכותם של התובעים ליומם בבית המשפט ומשרתת את האינטרס הציבורי לשים קץ להתדיינות המשפטית. טענות נוספות שהעלו הנתבעים, לרבות השתק עילה, לא נדונו מאחר ונמצאו מיותרות. התובעים יישאו בהוצאות הנתבעים ובדמי השכירות בסך 15,000 ₪.