עת"מ 20258-10-09

תקציר

פסק הדין מקבל את העתירה ומבטל את החלטת ועדת הערר. החלטת הוועדה המקומית להעניק לעותר הקלות בדבר קיר התמך והמרווח האחורי להקמת הבריכה תעמוד בתוקפה. היה על ועדת הערר להתמקד אך ורק בטיעונים הנוגעים למתן ההקלות ולא לדון בתוקפם של היתרי הבנייה. מאחר שלא התקיים דיון ממצה בנושא, החלטת הוועדה להעניק את ההיתרים נותרה על כנה. פסק הדין מדגיש כי יש להפעיל בזהירות את הסמכות לאשר הקלות ולשמש תזכורת לגופי התכנון לאזן בין הצורך בהקלה לבין מטרות חברתיות, כלכליות, אסתטיות ואקולוגיות. במקרה זה, ההקלות המבוקשות אינן פוגעות באינטרסים ציבוריים או בנכסים סמוכים, והחלטת הוועדה לאשר אותן הייתה סבירה. החריגות הקלות המותרות אינן מצדיקות דחיית הבקשות, מה גם שהן מאפשרות שימוש סביר בקניינה של העותרת. השופט מכיר בכלל הריסון השיפוטי בהתערבות בהחלטות הוועדה המקצועית, אך סבור כי החלטת ועדת הערר הושפעה מעמדתה בנוגע לבניית בתים פרטיים. לפיכך, מתבקשת בחינה מחודשת של החלטת ההקלות. בהיעדר פגיעה והתאמה למצב הקיים, יש להעניק את ההקלות. לבסוף, לא ניתן צו להוצאות, למרות הצלחת העתירה, בשל נסיבות המקרה.