ת"ח 45274-08-11

תקציר

התובעת, וסי, טענה כי היא זכאית לתשלום מקופת הנתבעת המוחזקת בשעבוד ימי לפי סעיף 41(4) לחוק הספנות. המחאות הזכויות ניתנו לטובתו של וסי על ידי אנשי הצוות, והתשלומים בוצעו לספקים שונים. השופט קבע כי לווסי לא היה שעבוד ימי לטובתה. השופט סקר את אופיו של שעבוד ימי ואת תפקידו במשפט הימי, וציין כי הוא משמש כבטוחה לחוב וניתן לתבוע אותו כנגד כלי שיט. השופט הדגיש כי התביעה מכוונת פרוצדורלית נגד כלי השיט עצמו וכי על התובע לבסס עילת תביעה מוכרת כנגד בעל כלי השיט, הצוות או נציגיהם. במקרה זה, נמצא כי בעל כלי השיט היה חייב בתשלום שכר הצוות, שכן הבעלים שמר על החזקה בכלי השיט ועל כל החובות הנלווים, לרבות אלה שנצברו בתקופה בה הופעל על ידי צד שלישי, ינאי. אחריותו של בעל כלי השיט נבעה מכך שינאי הפעיל את כלי השיט כפי שהפעיל הבעלים, בהסכמת הבעלים, ומהימנעותה של המפעילה מלפטור את עצמה מחבויות שנצברו במהלך הפעלת כלי השיט על ידי ינאי. בנוסף, הבעלים הודיעה על כוונתה לסלק את כל החובות וביקשה זמן לעשות זאת. לאחר מכן פנה השופט למערכת היחסים בין וסי לבין בעל כלי השיט, וציין כי וסי לא היה צד שלישי חסר עניין אלא מקורב מאוד לבעלים. שתי החברות נרשמו באיי הבתולה הבריטיים ונוהלו על ידי אותו אדם, גיל הוד. וסי שימשה כחשבונאית לבעלת כלי השיט, קיבלה כספים שיועדו לה ושילמה מטעמה את שכר הצוות ונושים אחרים. השופטת הדגישה כי וסי לא הציגה ראיות לעצמאותה, כגון פרטי בעלי מניותיה או מקור התשלומים שביצעה לכאורה. יתר על כן, הוויתור על הזכויות נגד ינאי והמחאת הזכויות לטובת וסי הצביעו על כך שווסי פעל לטובת האינטרסים של בעל כלי השיט. בסיכומו של דבר, בית המשפט הגיע למסקנה כי וסי היא שלוחה של בעל כלי השיט, וככזו היא אינה יכולה לטעון לשעבוד ימי כנגד כלי השיט, שכן הבעלים עצמה אינה יכולה לעשות כן. עוד ציין השופט כי טענתה של וסי כי ביצעה תשלומים נוספים לספקים אינה נתמכת בראיות. יתר על כן, הוצאות שהוצאו לאחר שבעל כלי השיט עיקל את האנייה לא יכלו לשמש בסיס לשעבוד ימי לטובתה של וסי, במיוחד כאשר היא פעלה מטעם הבעלים. בעקבות זאת, דחה השופט את תביעתה של וסי וחייב את וסי לשלם לנתבעים הוצאות בסך 30 אלף שקל.