תלה"מ 53085-05-19

תקציר

פסק דין זה מתאר סכסוך בין בני זוג גרושים על בעלות על דירת מגורים, וכן בקשות לאיזון משאבים הקשורים לזכויות סוציאליות וכלי רכב, לצד תביעות כספיות ספציפיות הקשורות לבר המצווה של הילדים ותביעת ביטוח. הדירה המדוברת נרכשה במהלך הנישואין אך נרשמה על שם האישה בלבד. הבעל טען כי הדירה נרכשה במשותף מתוך כוונה ששני הצדדים יהיו בעלים, והציג גרסה מפורטת של האירועים לתמיכה בטענה זו. מנגד, האישה טענה כי הדירה נרכשה מכספה בלבד ולכן צריכה להיות שייכת לה בלבד. היא גם סיפקה כמה גרסאות משתנות כדי לתמוך בטענתה, אך נמנעה מלהציג מסמכים חיוניים או עדים שיגבו אותם. לאחר בחינת הראיות והנסיבות, פסק השופט לטובת טענת הבעל בעניין הדירה, וקבע כי היא אכן נרכשה במשותף. השופטת הורתה גם על איזון משאבים עבור זכויות סוציאליות וכלי רכב שנצברו במהלך הנישואין, אך דחתה את תביעת הבעל לסכומים ספציפיים הקשורים לטקסי הילדים ולביטוחם, שכן אלה לא הוכחו דיים. ההחלטה התקבלה על בסיס חוק יחסי ממון בין בני זוג, בהתחשב בגורמים כגון משך הנישואין, רישום הדירה והתנהלותם ותרומתם של שני בני הזוג. כל צד היה אחראי להוצאות המשפטיות שלו, כדי למנוע הסלמה של הסכסוך. לבסוף, פסק הדין הותר לפרסום ללא פרטים מזהים.