ת"א 36346-01-20

תקציר

בית המשפט דחה את תביעת עורך הדין התובע להוצאות טרחת עורך דין כנגד מרשו. עורכת הדין ייצגה את הלקוחה בסל החובות שלה, לרבות חובות ללקוחות אחרים של עורך הדין כגון כלל ביטוח ושלושה בנקים. בית המשפט מצא כי לעורך הדין מצוי ניגוד עניינים, שכן הוא מייצג הן את הלקוחה והן את נושיה באותו עניין - גביית חובות הלקוח - דבר האסור על פי חוק לשכת עורכי הדין וכללי האתיקה המקצועית. בית המשפט הדגיש כי האיסור הוא מוחלט וחל גם אם אין סכסוך ממשי, אלא רק סכסוך פוטנציאלי. עורך הדין טען כי הייצוג מצומצם בהיקפו, אך בית המשפט דחה זאת וציין כי עורך הדין התפאר בכך שהוא מייצג את שני הצדדים וכי הלקוח נהנה מייצוג כפול זה. יתר על כן, בית המשפט ציין כי התובע לא עתר לשכר טרחה ראוי, וגם אם כן, היקף שכר טרחה זה לא הוכח. התובע כבר קיבל מהנתבעת 500,000 ₪ וכעת אינו יכול לתבוע שכר טרחה נוסף על פי החוזה, שהיה נגוע בניגוד עניינים. לבסוף, הדגיש בית המשפט כי הסכמת הלקוח לניגוד העניינים לא הסירה את האיסור, שכן ההסכמה לא כללה את כל לקוחותיו של עורך הדין שהיו גם נושים של הנתבע. לפיכך נדחתה התביעה, והתובע חויב בתשלום הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין בסך 60,000 ₪.