ע"פ 171/75

תקציר

הכרעת הדין מתייחסת לשני נאשמים שהורשעו בהחזקת סמים מסוכנים וערערו על ההחלטה. הרשעתו של המערער השני על ידי בית המשפט המחוזי בירושלים התבססה על הוראת סעיף 5 לפקודת סדר העונשין, הקובעת כי אם שני אנשים או יותר מחזיקים דבר מה בידיעתם ובהסכמתם של השאר, אזי הוא נחשב כבעלים של כל אחד מהם. ההגנה טענה כי טענה זו מופרכת שכן פקודת הסמים המסוכנים כוללת הוראות שונות. עם זאת, בית המשפט העליון קבע כי יש להתייחס לכל חקיקה פלילית לפי ההגדרות של סעיף 5 אלא אם צוין אחרת, מה שלא קורה בפקודת הסמים המסוכנים. באשר להרשעתו של המערער הראשון בניסיון לסחר בסמים, מצא בית המשפט העליון כי החזקתו בסם לא הגיעה לשלב של תחילת הסחר ועל כן זיכה אותו מאשמה זו. בית המשפט החליט גם להפחית את עונשו לשמונה חודשי מאסר במקום שנה. ככלל, קיבל בית המשפט העליון באופן חלקי את ערעורו של המערער הראשון, קיבל את ערעורו של המערער השני במלואו, וביטל את החלטת בית המשפט המחוזי.